מה היה במוצש האחרון בהיכל?
מופע מטורף של כל ההיפהופ הישראלי... אה כן, ונוגה ארז
מופע כזה התבקש משתי סיבות. הראשונה כי כבר אי אפשר להתעלם מהעובדה שרביד פלוטניק הוא מזמן כבר לא זמר חצי אנונימי ושזו מזמן לא מוזיקת שוליים. הסיבה השנייה היא שגם בפעם הקודמת ששב"ק ס הודיעו על הופעת איחוד (בעקבות עזיבת מירו וחמי, את ההרכב) הופק מופע ששם על הבמה את כל אומני ההיפ הופ החמים של אותה תקופה.
הופעת איחוד נוספת של שב"ק צפויה בחודש הבא, למרות שההרכב היה די פעיל עד עזיבתו המפתיעה של מוקי ובכל מקרה, אם יש סיבה לחגיגה ולמילואים לחיילי השוף אז למה לא…
ההבדל הגדול מהאירוע ההוא - כל הקופה 1, לאירוע הנוכחי - כל הקופה 2 הוא היעדר צורם של יחס למי שהזיעו שנים על הבמות ובאולפנים כדוגמת הדג נחש, שבק וסאבלימינל. אמנם זכינו לקצת עדנה כשאורי שוחט נתן כמה קטעים מהאלבום החדש שלו ולוקאץ' ששם את עצמו סוף סוף בפרונט. אבל ויש אבל גדול, הייתה פה הזדמנות לשיתופי פעולה ואיחודים מרגשים כדוגמת הקבינט - כהן ומושון עם פלד ואורטגה וזה גם יכול היה להשתלב יפה בזמן הבמה של שיגולה בהנהגת די ג'יי מאש שירד באופן מפתיע מהעמדה ונתן את רוב הבמה ל וייב איש. בלטו בהיעדרם גם הרכבים כמו שאזאמאט, פלא אוזן וסויסה.
בכל הקופה הראשון לא הייתי, כי הייתה מתכונת באנגלית יום אחרי, אבל הבאזז המטורף שהיה אחריו ואימג'ים שנחקקו כמו הפאה של קוואמי וכמות הדקות שבזבזתי על חיפוש ההקלטה היחידה של השיר "כל הקופה" שיצא במיוחד לאירוע ההוא שווה לדקות המיותרות בהן גורי אלפי עלה לבמה בתור המנחה, לא מוכן, ועם פאנ'צים שעבדו רק בחלק מהמקרים. גורי קרא לראפריות נוספות להתחיל לעבוד כדי שיוכלו להופיע בשנה הבאה וכל כך קיוויתי שג'אזז, אורית טשומה ועדי אולמנסקי יקומו ויצעקו: אנחנו פה, יעלו לבמה ויזמינו את ג'יי למוטה וג'ני פנקין לסשן בועט.
גם העקיצה שנשלחה לעבר סטטיק ובן אל חידדה את הגעגוע להפקת היפ הופ כדוגמת "בלוק פארטי" שארגן מוקי לא מזמן ונתנה קצת יותר כבוד להיפ הופ הישראלי.
הבחירה בהיכל מנורה כמקום ההופעה היה תמוהה וגם פגם בתוצאה, צריך להגיד את זה בקול רם - הסאונד לא היה משהו בכלל, והיו רגעי בסים קשים במיוחד בהופעה של נגה ארז. נכון, זו הפקה קשה ואנשי הסאונד ועובדי הבמה עמדו במשימה ברוב חלקי הערב, מה גם שלא צריך לשמוע כל מילה ומילה כי הקהל שם כדי לשיר ולא רק להאזין, אבל יש חשיבות יתרה לסאונד כשראפר מצוחצח כמו ג'ימבו ג'יי עולה לבמה ומחליף את המילה קצינה בקצין אם בכוונה תחילה או מתוך התרגשות.
אירוע מסוג זה הוא לא חדש בכלל, ותזכורת לאירועים שקדמו לו כמו כל הקופה הראשון וכל הקופה ג'מייקה לא נשמעה לפני האירוע ולא במהלכו. לאורך השנים האחרונות נפגשנו בחגיגות דומות בפארק נחל חדרה או באמפי פארק ראשון פסטיבל "בום בוקס" תחת ידיו המסורות של פילוני שהפיק גם את המופע הזה. בבום בוקס בלטו לטובה שיתופי הפעולה בין האומנים, הדיוק בזמנים, הפצצות בלהיטים ולא נסיונות על הקהל עם שירים חדשים, כמו שעשו חלק מהאומנים ב"כל הקופה". ברורה המטרה לשלב גם אומנים בתחילת דרכם אבל למה לא ללכת צעד נוסף קדימה וליצור "סופר גרופ" על הבמה - טונה, רביד, ג'ימבו ג'יי, סימה נון (פרפורמרים מעולה לכל הדעות)
ושיתופי פעולה של הדיי ג'ייז המעולים שהיו שם: מאש, שוחט, ג'ובי, אור הקטן.
סדר ההופעות היה קצת מוזר ולא היה ברור אם נקבע לפי כמות לייקים או לפי סדר הוצאת אלבומים מה שיצר גלים של שיא לעומת רגעים של קטעי מעבר כמו פרסומת ביוטיוב.
נוגה ארז, שהייתה על תקן "זו שעשתה את זה בגדול" עלתה לבמה ובמקום לפרק את ההיכל כמו שפלד עשה ואחריו טונה ורביד פלוטניק פתחה במשפט בסגנון: אל תדאגו, אנחנו כאן לקצת זמן, זה יגמר מהר ולמזלה עדן דרסו וסימה נון הגיעו להציל את המצב.
עזבתי את ההיכל מוקדם מהצפוי וגם לפני שהאקשן האמיתי התחיל, אומנם היה רגע שגורי הגיע והייתי בטוח שהנה זה עומד לקרות, ויגיעו רצף להיטים שישאירו אותי עם חולצה רטובה מזיעה וגרון צרוד, אבל זה לא קרה.
באחת השנים בבום בוקס, פגשתי את עדן דרסו בתור לשירותים, ידעתי ששנה אחרי זה היא תופיע על הבמה הגדולה הזו וזה אכן קרה, השנה ראיתי את אורטגה מופיע בתחילת הליין אפ כאחרון הראפרים דבר שהדגיש את חסרונם של ראפרים אחרים שלא הוזמנו למסיבה.
את אקורד הסיום לערב נתנו, איך לא, רביד פלוטניק וג'ימבו ג'יי שפשוט סיימו לשיר, הצדיעו, ירדו מהבמה והשאירו את הצופים פעורי פה.
טריק ישן מהספר של פלוטניק הגאון שעשה את זה גם בבום בוקס - התחיל לשיר כל הזמן הזה הייתי לבד, ואז הבמה הוחשכה והוא נעלם, רק שאז האור נדלק והדג נחש התחילו את "מנאייק".
ראפרים רוצים שתגידו וואואואו!